ספריית מידע משפטי

דיני העבודה (נקראים גם משפט העבודה) עובקים בהסדרת היחסים שבין עובד למעביד ובעצם מגדירים את זכויותיו וחובותיו של כל אחד מהצדדים.

בישראל יוחדה מערכת בתי משפט מיוחדת לעניין דיני העבודה היא מערכת בתי הדין לעבודה.

הסיבה לכך שמערכת זכויות וחובות העובד והמעביד מעוגנת במסגרת חקיקתית ברורה היא בפערי הכוחות האדירים שבין העובד הזקוק לכסף בכדי להתקיים ובין המעביד אשר עושה שימוש בכוחו של העובד למטרותיו ובתמורה משלם לו.

משפט העבודה מאגד תחתיו חוקים ותקנות רבים אשר העיקריים שבהם:

חוק שעות עבודה ומנוחה – התשי"א 1951

חוק זה עוסק בקביעת מסגרת שעות וימי העבודה המותרות ותמורתן וכן מקרים חריגים כגון עבודת לילה, שעות נוספות וכיו"ב.

חוק חופשה שנתית המסדיר את נושא ימי החופשה השנתיים  להם זכאי עובד שכיר.

חוק פיצויי פיטורין – המסדיר את נושא הפיצויים המשולמים לעובד שכיר עם סיום עבודתו.

חוק דמי מחלה, חוק הגנת השכר, חוק דמי הבראה ועוד.

תביעות בנושא עבודה הנן נפוצות מאוד בישראל כאשר מעסיקים אינם נותנים לעובד את אחת או יותר מזכויותיו המוקנות ע"פ חוק. ברוב המכריע של התביעות הצד התובע הוא צד העובד ואילו הצד המתגונן הוא צד המעביד.

נושאים נפוצים בתביעות עבודה:

הלנת שכר – מעביד אשר אינו משלם את שכר עובדיו בזמן או אינו משלמו באופן מלא או אינו משלמו כלל.

אי תשלום שעות נוספות – מעביד אשר אינו משלם לעובד עבור שעות עבודה נוספות ע"פ המתחייב בחוק שעות עבודה ומנוחה.

אי תשלום דמי הבראה / פנסיה – מעסיק אשר אינו משלם לעובד את דמי ההבראה או את תשלומי הפניה כמתחייב בחוק.

הלנת פיצויי פיטורין – מעסיק אשר מעכב את תשלום פיצויי הפיטורין לעובד או אינו משלמם כלל או משלמם באופן חלקי בלבד. בנושא זה קיימות לעיתים מחלוקות בשאלה האם המעסיק חייב בתשלום דמי פיצויי הפיטורין במקרה שהעובד הפסיק את העבודה מיוזמתו.